פולין
אוגוסט - ספטמבר 2021
בדרך לפולין. ביקור ראשון בזירת הפשע, מעוררת ומרתיעה בה בעת, טעונה בתצלומים וסרטים, דפי עד, תשע השעות של "שואה" ופרימו לוי וזאן אמרי. ארץ מוכרת ונוכחת (נגינת הפולנית בעברית) וזרה. הארץ של משפחת אבי, השוקעים והניצולים – לודג', דנציג, ורשה. ונסיון לחשוב על פיוס. אמרי מכה: "מי שסולח מתוך עצלות ובזול, נכנע לתחושת הזמן החברתית והביולוגית, ההמכונה גם 'טבעית'. [...] אך דוקא משום כך תחושת הזמן הזאת לא זו בלבד שהיא מחוץ לגדר המוסר, היא אף נוגדת את המוסר". פגישה ראשונה עם ורשה: כולם (כמו שאמר פולני מגורש אחר בזמן אחר) צרכנים.
ערי הים התיכון
ספטמבר-אוקטובר 2019
"העד הטוב ביותר לעברו ארוך-הימים של הים-התיכון הוא הים עצמו", כתב פרנן ברודל ב"זכרונות הים התיכון: פרהיסטוריה והעת העתיקה" שראה אור ב-1998, 13 שנים אחרי מותו ושנים ארוכות אחרי "הים התיכון ועולם הים התיכון בימי פיליפ השני, היסטוריה של ציוויליזציות", שנח לו שנים על מדף גבוה בספריה שלי ועכשיו שבתי אליו.
מוסקבה, סנט פטרסבורג
ספטמבר 2018
המאסף מנמל התעופה שרמטייבו הזדחל שעה וחצי בכביש העוקף אותו ואת מתקניו, חולף על פני עוד ועוד מתחמים נטושים, חלקם בשיקום, ספק מתחמי משרדים ספק של מוסדות חינוך, מעלה עוד ועוד עובדים של הקריה הענקית (לא המנהלים), עד שהכיל פי שניים משיכול להכיל, ואחר כך המשיך בנסיעה אטית בפקק אדיר.
הערים הגדולות של אסיה
אוגוסט-ספטמבר 2017
נמל התעופה הבינלאומי של הונג קונג, צ'ק לאפ קוק, בדרך לסיאול. פסגת הר הושטחה אפיים ארצה, ים נהפך ליבשה והנמל המיועד לשמונים מיליון נוסעים, יותר מהית'רו ו-jfk יחדיו – מרגישים את זה מאוד - נמל הקרגו הגדול והעסוק בעולם, נמסר לתכנון לנורמן פוסטר, וקם.
ארצות הברית
אוגוסט 2016
נמל התעופה ז'נווה, אתמול, בדרך לדרום ארצות הברית, עם בני שאול. בטיסה ראיתי את "הולדתה של אומה" של גריפית מ-1915. אפוס דרמטי כמו שצריך, עם שני כוחות-על שונים ודומים – הלבן הצפוני של האיחוד והלבן הדרומי של הקונפדרציה, כוח שטני וזדוני – הכושים הפראיים, אהבה לכודה בשבי המאבק, מחיר דמים, אוהב כושונים ששפתיו משורבבות והקו קלוס קלאן כחיל הישועה.
דרום־מזרח טורקיה
ספטמבר 2015
בדרך לאנקרה ולמזרח הארץ, למסע תיירי שעוד יעמיד למבחן - כבר מעמיד - את כושר העיכול הפוליטי. בינתיים, בתוככי תור של באי טיסה אחרת, שסימן ועוד סימן מבהירים שהם עיראקים, מתברר שוב עד כמה האתר הזה היברידי ועד כמה מוגבלות התאורטיזציות של הלא-מקום.
גאנה, סנגל
אוגוסט-ספטמבר 2013
נמל התעופה מדריד-בראחס, בדרך לאפריקה. עם פרנץ פנון: ״הכושי איננו. לא יותר מאשר הלבן״.
קירגיסטן, אוזבקיסטן
ספטמבר 2012
17.9.12
נתב"ג, בצהריים. יצא לי אלכס ליבק. פועלים סינים, שניפרד מהם רק בשער 55 הטיסה לשנחאי בנמל התעופה של מוסקבה, בדרך לאורנג', ועובדת ניקיון, סלבית בעליל, שאספה את השקיות הריקות שהותירו אחריהם הנוסעים שעלו על טיסת אירופלוט. במוסקבה קראתי בקירילית: בורגר קינג.
ויאטנם, קמבודיה
קיץ 2011
ויאטנם, כבר מאמצע הדרך, בהוי אן, עיר החייטים והתיירים והויאטנמים, על קיר בית ספר, בשבת שאחרי יום העצמאות שטרם הגיעה. בבית ספר אחר, בכפר קרוב להרים, הניחו לכל אורך החצר יריעות ברזנט ועליהן גרעיני אורז ותירס לייבוש. בכל בתי הספר ילדים ריאליסטו-סוציאליסטיים מסתכלים מהפוסטרים על ילדים עם סלולריים ופייסבוק.